חיות משק

החקלאות התחביבית חזרה הביתה: חיות משק מיניאטוריות ומורשתיות חולקות כיום מכלאות פרבריות ואפילו גינות גדולות, ומגודלות לא פחות לשם חברות מאשר לחלב, סיבים או ביצים. עזים הן חיות עדר זריזות וסקרניות הזקוקות לחברת עז ולגידור איתן; חזירים חכמים להפתיע ומונעי-מזון; אלפקות ולמות רועות בעדינות על שטח מרעה של כמה חיות; ודקסטר או היילנד מיניאטורי מביאים תחושת חווה עובדת בשבריר מהשטח. כל חיה כאן היא מין עדר או להקה — אף אחת לא צריכה לחיות לבד — וכולן חולקות שלושה יסודות: מרחב לתנועה ולרעייה, מחסה יבש ונטול רוח פרצים, ומספוא נכון-למין (חציר עשב טוב הוא עמוד השדרה של בריאות מעלי הגירה). תקצבו לגיזום פרסות, חיסון ותילוע שנתיים, וארגנו וטרינר חיות גדולות לפני הקנייה. כשהמרחב, החברה והמספוא נכונים, אלה בני לוויה קשוחים, מאריכי-ימים ומרתקים. מיתוס אחד בקטגוריה הזאת גורם יותר נזק מכל השאר יחד: חזיר ה"טיקאפ" או ה"מיקרו". חיה כזאת פשוט לא קיימת. גורים שנמכרים בגיל שמונה שבועות כזעירים לנצח הם חזירים רגילים לגמרי, והדרך המקובלת להשאיר קטנים את אלה שבתמונות היא הרעבה — שמעוותת את השלד ומקצרת את החיים. בוגר בריא, גם של גזעי המחמד הקטנים ביותר, מגיע ל-70–150 ק"ג (150–330 ליברות) וחי 15–20 שנה. מי שמבטיח לכם חזיר שיישאר בגודל חיק טועה או משקר, והחיה היא שמשלמת. שני דברים צריך לסגור לפני שהחיה מגיעה, לעולם לא אחרי. ראשית, הכללים במקום מגוריכם: ייעוד קרקע, רישוי חיות משק, שטח מינימלי לחיה, דרישות סימון ותנועה — כל אלה משתנים מאוד בין מדינות ואפילו בין יישובים שכנים, והם משתנים עם הזמן. בדקו בעצמכם את התקנות המקומיות שלכם, ואל תסתמכו על מה שהמוכר אומר. שנית, הווטרינר: רוב מרפאות חיות המחמד לא יקבלו עז, חזיר או חמור, והווטרינר לחיות גדולות שכן יקבל עשוי להיות במרחק שעה ועמוס לחלוטין. מצאו אותו, התקשרו אליו, ודעו כמה עולה קריאת חירום עוד לפני הלילה שבו תזדקקו לה.