איך לבחור כלב מהמקלט — ולא את הכלב שהייתם רוצים להצליח איתו

הסיבה הנפוצה ביותר להחזרת כלב למקלט היא לא תוקפנות והיא לא מחלה. היא חוסר התאמה. מישהו בחר כלב לחיים שהתכוון שיהיו לו, ואז הגיע יום שני.

לכן תתחילו מביקורת משעממת על החיים שאתם באמת חיים השנה. כמה שעות ביום הכלב יישאר לבד? מי יוצא לטיול של שבע בבוקר כשיורד גשם ואתם חולים? מה התקציב שלכם לדוג-ווקר או למעון אם התשובה הכנה היא יותר משש שעות? כלב צעיר מקווי עבודה או רעייה צריך שעה עד שעתיים של עבודה גופנית ומחשבתית אמיתית כל יום, במשך עשור, ואם לא תיתנו לו תפקיד — הוא ימציא לעצמו אחד, בדרך כלל הרסני. אם יום החול האמיתי שלכם הוא תשע שעות מחוץ לבית וערב עייף, הסתכלו על כלבים בוגרים בני חמש עד שמונה, או על התערובות הרגועות שהצוות מתאר כקלות. אין בזה שום בושה. יש הרבה בושה בהחזרת כלב בחודש השלישי.

עכשיו הכלוב. תבינו מה אתם בעצם רואים. מסדרון כלביה הוא בטון, הדים ורעש שכואב, והכלבים נמצאים בו לעיתים קרובות שבועות. הסביבה הזאת מנפחת התנהגויות מסוימות ומשטחת אחרות, והיא כמעט לא מנבאת דבר לגבי הספה שלכם.

מה היא לא מנבאת: נביחות, סיבובים, קפיצות ונשיכות משחק בקדמת הכלוב. כלבים שמשתגעים בכלביה הם תופעה נפוצה מאוד, ורבים מהם רגועים תוך שבוע בבית. מה שהיא גם לא מנבאת — וזה מה שעולה לאנשים ביוקר — זה הכלב השקט בירכתיים. כיבוי אינו רוגע. הסתכלו על הפרטים: כלב מכובה לא ייקח אוכל גם כשהוא רעב, לא מרחרח, עומד דומם עם זנב נמוך ופה סגור, וקופא במקום להתקרב כשפותחים לו את הדלת. כלב רגוע באמת ייקח את הפרס, ירחרח את הנעליים שלכם, יזיז את המשקל ויתעניין לאט לאט יותר. הכלב המכובה עשוי להיות נהדר בבית, אבל אתם מתחילים בעיוורון, והכלב שיצוץ בשבוע הרביעי עלול להיות אחר לגמרי מזה שחשבתם שאימצתם.

לכן הוציאו את הכלב מהכלוב לפני שאתם מחליטים. בקשו עשרים עד שלושים דקות בחדר שקט או בחצר, ובואו פעמיים בשני ימים שונים. הפילו לוח כתיבה על הרצפה וראו כמה זמן לוקח לו להתאושש.

שאלו את הצוות שאלות שמייצרות עובדות, לא תארים. כמה זמן הוא כאן ומה השתנה בזמן הזה? הוא נמסר או נמצא ברחוב, ומה אמרו הבעלים הקודמים? האם הוא היה אי פעם באומנה — זה המידע הכי יקר שיש, כי זו התנהגות בבית. מי מטייל איתו ומה האנשים האלה אומרים עליו? מה קורה כשמישהו מתקרב לקערה שלו, אוחז בקולר או משאיר אותו לבד לשעה? יש היסטוריית נשיכות? אם המקלט לא יודע לענות, גם זו תשובה, והיא צריכה לשנות את מידת הזהירות שבה תכניסו אותו לעולם שלכם.

ותחקרו את הביטוי טוב עם ילדים. בדרך כלל הוא אומר רק זאת: הוא חי עם ילדים ולא נשך אותם. שאלו איזה ילדים ובאיזה גיל. כלב שהיה סבלני עם ילד בן עשר לא מכיר פעוט, שזז כמו טרף, חוטף, צורח ונופל על כלבים ישנים. שאלו מה הוא עושה כשמחבקים אותו, נשענים עליו או לוקחים לו עצם. סובלנות אינה הנאה, וסובלנות נגמרת. אם יש לכם ילד מתחת לגיל שש, בקשו במפורש כלב שחי עם ילד מתחת לגיל שש, וקבלו רשימה קצרה יותר.