להכיר בין חתולים: הדרך האיטית היא הדרך היחידה

הטעות הנפוצה ביותר היא מהירות. שני חתולים שנדחפים אף אל אף ביום הראשון עלולים לפתח טינה שתחזיק שנים, כי הרושם הראשוני של חתול הוא טריטוריאלי ומבוסס ריח, לא חברתי. תכננו בשבועות. היכרות טיפוסית לוקחת שבועיים עד שישה שבועות; יש כאלה שנמשכות שלושה חודשים. זה לא בזבוז זמן — זו ההשקעה הזולה ביותר בשקט שיהיה לכם בבית.

הכינו חדר בסיס עוד לפני שהחתול החדש נכנס הביתה: חדר עם דלת שנסגרת, ובתוכו ארגז חול, אוכל, מים, עמוד גירוד, נקודה גבוהה ומקום להתחבא. שם החתול החדש גר. בלי מגע עין עם החתול הוותיק בשלושה עד שבעה הימים הראשונים, בזמן שהחדש מתחיל לאכול כרגיל, להשתמש בארגז ולצאת מתחת למיטה.

החליפו ריחות לפני כל דבר אחר. העבירו גרב נקייה בעדינות על הלחיים והסנטר של חתול אחד, השאירו אותה במרחב של האחר, וכך גם בכיוון ההפוך. החליפו מצעים מדי יום. אחר כך החליפו שטחים: סגרו את הוותיק בחדר אחר ותנו לחדש לסייר בבית חצי שעה, ואז החזירו כל אחד למקומו. כך כל חתול לומד שהאחר קיים ואיפה הוא היה — בלי גוף שצריך להתגונן מפניו.

עכשיו האכילו משני צדי דלת סגורה. שתי קערות, שתיהן רחוקות מספיק כדי ששני החתולים יאכלו ברוגע. בכל ארוחה קרבו כל קערה כרוחב כף יד לכיוון הדלת. אם אחד מהם מפסיק לאכול, בוהה בדלת, נוהם או עוזב את האוכל — הלכתם מהר מדי: חזרו למרחק האחרון שבו שניהם אכלו בשמחה והישארו שם שלוש־ארבע ארוחות. חזרו על כך עד ששניהם אוכלים צמוד לדלת.

רק אז מגיע קשר עין — ורק דרך מחסום. דלת פתוחה בכמה סנטימטרים ומקובעת, שער תינוקות גבוה, או רשת. הגבילו את המפגשים הראשונים לחמש דקות. האכילו, שחקו או פנקו את שניהם בזמן שהם רואים זה את זה, וסיימו כששניהם עדיין רגועים. תמיד לסיים ברגע טוב. אל תיתנו למפגש להימשך עד שהוא מתקלקל.

מגע פיזי מגיע אחרון: מפגש קצר ומפוקח בחדר גדול עם שתי יציאות ונקודות גבוהות, ועם מקל דיג באוויר כדי שאף אחד לא יצטרך לבהות. שתיים־שלוש דקות, ואז מפרידים. משם בונים.

למדו איך נראה כישלון, כי הוא שקט לפני שהוא רועש. מבט קשה בלי מצמוץ. אוזניים שטוחות לצדדים. נהמה נמוכה. חתול שחונה בפתח, או בין החתול השני לבין האוכל או ארגז החול. חתול שמפסיק לאכול, מתחבא כל היום, או מתחיל להשתין מחוץ לארגז. חבטה אחת עם ציפורניים מקופלות, או מרדף שנעצר — זה שגרתי. צווחות, פרווה שעפה, או חתול מבועת שלא יוצא — סימן שדילגתם על שלב. חזרו שלב שלם אחורה, החזיקו שם לפחות ארבעה־חמישה ימים, והתקדמו לאט יותר.

אחר כך הסירו את הסיבות להתחרות: ארגז לכל חתול ועוד אחד, עמדות אוכל בחדרים נפרדים, והרבה מרחב אנכי ומחבואים. רוב מה שנקרא תוקפנות בין חתולים בבית הוא ויכוח על משאבים.

כלב ותיק בבית זו עבודה אחרת. אלפו את הכלב עוד לפני שהחתול בחדר: ישיבה יציבה, פקודת עזיבה אמינה, ורגיעה על מזרן. אחר כך רצועה בכל מפגש, במרחק שבו הוא יכול להסתכל על החתול ואז לחזור אליכם בשביל פרס. אתם משלמים לו על להפנות מבט מהחתול, לא על לבהות בו. האכילו אותו לפני המפגשים והשאירו אותם קצרים. לחתול צריכים להיות מדפים גבוהים בכל מקום וחדר עם שער שהוא יכול לעבור בו והכלב לא. לעולם אל תיתנו לכלב לרדוף אחריו, אפילו לא פעם אחת ואפילו לא בצחוק: מרדף אחד מלמד משחק שלוקח חודשים לפרק. תנו לחתול לקבוע את הקצב — חתולים ניגשים, הם לא אוהבים שניגשים אליהם.