חיות בגיל השלישי: מה משתנה ומה אסור להתעלם ממנו

המשפט הוא פשוט מזדקן הוא כנראה המשפט היקר ביותר ברפואה וטרינרית. הזדקנות עצמה אינה מחלה. כמעט כל מה שאנחנו פוטרים כזקנה, הנוקשות, ההליכה בלילות, השתייה המרובה, הדעיכה, הוא מצב רפואי מוגדר עם שם, ומספר מפתיע מהמצבים האלה ניתנים לטיפול.

בגסות, כלבים נכנסים לגיל השלישי סביב גיל שבע, מוקדם יותר בגזעים ענקיים ומאוחר יותר בקטנים; חתולים סביב עשר או אחת עשרה. מאותה נקודה, שאלו את הווטרינר על מעבר לבדיקות פעמיים בשנה. שנה היא נתח גדול מחייה של חיה מבוגרת, ובדיקות דם, שתן ולחץ דם מאתרות דברים חודשים לפני שתראו אותם בבית.

ארבעה שינויים מצדיקים תור השבוע, ולא בחיסון הבא. ראשית, שתייה מוגברת. את זה אפשר למדוד: מלאו את הקערה בכמות ידועה, אל תוסיפו מים בשום מקום אחר במשך עשרים וארבע שעות, ובדקו כמה נעלם. כל עלייה ברורה ומתמשכת מעל הנורמה של החיה שלכם מצדיקה שיחה. צמא מוגבר הוא לעיתים קרובות המשפט הפותח של מחלת כליות, סוכרת וכמה מחלות הורמונליות, וכולן הרבה יותר ניתנות לניהול כשמאתרים אותן מוקדם. שנית, ירידה במשקל עם תיאבון תקין או מוגבר. הצירוף הזה לעולם אינו סתם גיל. בחתולים מבוגרים הוא מצביע פעמים רבות על בלוטת תריס פעילה מדי; הוא יכול להיות גם סוכרת או מחלת מעי. שלישית, יקיצות בלילה, הליכה חסרת מנוח, בהייה בקירות, היתקעות מאחורי רהיטים, שכחה של הרגל של שנים. ייתכן שזו ירידה קוגניטיבית, אבל כאב, לחץ דם גבוה ובעיות תריס נראים בדיוק אותו הדבר, ולכן אל תסגרו לעצמכם בראש אבחנה של דמנציה. רביעית, הימנעות ממדרגות, היסוס לפני קפיצה לספה, שלושה ניסיונות לשכב, נוקשות בעשר הדקות הראשונות אחרי שינה, או פשוט הפסקה של קבלת הפנים בדלת. זו בדרך כלל דלקת מפרקים ניוונית, והיא מטופלת בחסר בדיוק מפני שהיא נראית כמו האטה. לווטרינר יש אפשרויות בטוחות לטווח ארוך. לעולם אל תיתנו משככי כאבים לבני אדם: כמה מהנפוצים שבהם קטלניים לכלבים ולחתולים.

עוד סיבות להרים טלפון: גוש שמשנה גודל או מרקם, דם בשתן, שיעול שנמשך יותר משבוע, או קוצר נשימה שמגיע מוקדם יותר באותו מסלול הליכה מאשר בחודש שעבר.

בבית, שינויים קטנים קונים הרבה נוחות. אחיזה היא הגדול שבהם: פרסו שטיחים או מסלולי בד לאורך הנתיבים שהחיה באמת עוברת בהם, כי רצפות חלקות הן הסיבה שכלבים עם דלקת מפרקים פשוט מפסיקים להסתובב בבית. שמרו על ציפורניים קצרות; ציפורניים ארוכות משנות את זווית כף הרגל וגונבות אחיזה. הוסיפו רמפה או מדרגות לספה, למיטה ולרכב, וחסמו מדרגות שהחיה לא אמורה לעלות לבד. תנו מיטה מרופדת ללא רוח פרצים; מזרן אורתופדי עולה פחות מצילום רנטגן. לחתולים, שימו ארגז חול בכל קומה וחתכו צד אחד לגובה של חמישה עד שמונה סנטימטרים, כי חתול עם מפרקים כואבים שמפסיק לטפס לארגז גבוה מקבל תווית של נקמן, בזמן שהוא פשוט סובל. הוסיפו מדרגה נמוכה אל אדן החלון האהוב. לראייה שנחלשת, השאירו את הרהיטים במקומם והוסיפו תאורת לילה; לשמיעה שנחלשת, דברו או דפקו קלות על הרצפה לפני שאתם נוגעים, כדי לא להבהיל.

והכי חשוב, תשמרו אותם בתנועה. שלוש הליכות קצרות עדיפות על אחת ארוכה; שריר הוא מה שתומך במפרק חולה, והוא נעלם מהר כשכלב נח. ולבסוף, כתבו בטלפון מה השתנה ומתי: התאריך שבו הפסיק לעלות במדרגות, השבוע שבו השתייה עלתה. וטרינרים מקבלים החלטות טובות בהרבה עם נתונים מאשר עם זיכרון של חודש מדאיג.