הרגלה עדינה לכלוב: מתקדמים בקצב של הכלב

מתחילים מבחירה. כלוב הוא מקום מנוחה אפשרי, ואינו חובה לכל כלב. אין מועד שבו חייבים להתרגל אליו. המדריך הזה מחליף את תוכנית שבעת הימים הקודמת שלנו: מתקדמים לפי תגובת הכלב ולא לפי לוח השנה. לעולם אין להשתמש בכלוב כעונש.

מכינים כלוב יציב עם מקום לעמוד, להסתובב ולהימתח, מצע נוח וגישה למים טריים. בזמן ההיכרות מקבעים את הדלת פתוחה. מאפשרים לכלב לבדוק ולצאת בחופשיות, ומתגמלים עניין מרצון בלי לדחוף פנימה או לסגור עליו בעקבות חטיף.

מפרידים בין המיומנויות. נוחות בכלוב פתוח אינה מוכיחה נוחות עם דלת סגורה או בשהייה לבד. כשהביקורים בדלת פתוחה רגועים, מציגים תנועה קטנה של הדלת ונשארים ליד. שומרים על תרגול קצר, פותחים לפני שמתפתח חשש וחוזרים לשלב קל יותר אם הכלב אינו נינוח.

עוצרים כשיש מצוקה. אם הכלב בפאניקה או מנסה להימלט, לא מחכים למכסת שניות של שקט. מסיימים את הסגירה בבטחה ובוחנים מחדש את הסביבה. מצוקה חוזרת, ריור מוגבר או ניסיונות הימלטות נואשים מצריכים עזרה מווטרינר ומאיש מקצוע מוסמך להתנהגות שעובד בחיזוקים חיוביים. פציעה מחייבת טיפול וטרינרי בהקדם.

מתכננים טיפול בנפרד מהתרגול. צרכים, בריאות, גיל ונוחות אישית חשובים; הגיל בחודשים אינו אישור לסגור למשך מספר שעות מקביל. מארגנים טיפול מתאים להיעדרות ארוכה ממה שהכלב מסוגל לשאת בנוחות. המדריך אינו קובע מכסת יציאות בלילה ואינו מבטיח שפעילות גופנית תפסיק נביחות.

נסו יומן תצפית פשוט: תאריך; דלת פתוחה או בתנועה; איפה ישבתם; מה הכלב עשה בפועל; מדוע עצרתם; והשלב הקל הבא. למשל: 'נכנס, לקח חטיף ויצא כשנגעתי בדלת; בפעם הבאה אשאיר אותה ללא תנועה'. משתפים את התצפיות עם כל המטפלים. תרגול שקט הוא מידע, לא אישור שהכלב מוכן להישאר לבד.